אני לובש בגדים או שמא, הם לובשים אותי
ממלא חלל של יום ולילה, ואת ריקנותי
כולם על הפסים, רק אני ירדתי, לרגע, כבר אחזור
אשחיר לזמן מה את יומי, בטרם אשקע אל האפור

והאפור, בכל שולט הוא, אינו משאיר דבר
נגועות בו האהבה, הידידות, אלוהים, החיים!

ואני, מה לי נותר?

מה נותר מעברו האחר של המסך הצבעוני,
היכן כל צבעי עולם, היכן חבוי אני?

נותר לחפור עמוק, לדלות שמחה ואור, וגם,
לחפש אנשי חלום, לצאת לתור בטבע, שם,
חבוי לו תום אתמול, עולם ללא מסך, מספר וערך,

שם לא שמים לב לפואנטה, אלא תרים אחר הדרך.