הוא יליד 1970. בן למשפחה טובה עם חינוך טוב. הוא תלמיד מצטיין
לאורך כל שנות לימודיו. אבל מאז שהוא עלה לכיתה א' אנשים
התנכלו לו. לא שהוא עשה משהו רע למישהו, התנכלו כנראה מתוך
קנאה. ככה הוא סבל שלוש שנים, ואז למזלו הוא עבר דירה וכך גם
עבר בית ספר. כמו כל התחלה חדשה הכל נראה הרבה יותר מזהיר, אך
גם שם היו מתנכלים לו. זה לא שהוא היה חסר חברים, תמיד היו
ילדים סביבו. הוא פשוט בעל אופי חלש, לא נוטה להחזיר למי שמנסה
לשים לו רגל בדרך. אך הוא לא וויתר, הוא שרד במשך חמש שנים.
הוא נרשם לתיכון נחשב ולמגמה נחשבת.
בתיכון הוא הכיר את החברים האמיתיים שלו ואפשר להגיד שהיה לו
טוב. בעצם, היה לו טוב. אך האופי החלש שלו לא ויתר לו, כנראה
שהוא עוד לא התגבר עליו, בכל פעם שהיה מישהו שמנסה לעשות לו
רע, הוא שתק. תמיד הוא שותק מהחשש להיכנס למריבה.
בצבא הוא ניסה להתגייס ללהקה צבאית, הדבר שלאורך כל שנות חייו
הוא חלם וייחל לו. אך הוא לא התקבל, גייסו אותו לחייל השריון.
כך בחוסר חשק לחלוטין ורגשי נחיתות הוא התגייס. הוא לא עמד
בזה, ולמרות הכל הוא נשאר, הוא רצה לנצח הפעם את האופי החלש.
אך הוא גבר עליו, רגשי הנחיתות גברו עליו. ולמרות אותם החברים
שהוא השיג בתיכון ואותם החברים שהוא רכש בצבא, הוא נשבר. כי
היה מישהו שחשב שהוא ישתוק לנצח, ושאפשר להתנכל לו בלי הפסקה.
הוא נשבר, לא יכל יותר לשתוק, כל שנותיו התעללו בו והוא לא
ייתן לזה לקרות שוב.


הוא נידון למאסר עולם.
דנו אותו להרקב בכלא כי הוא ניסה לנצח את חולשתו - ואף הצליח.