רז גולובוק / 1.6.05 |
שוכב, יושב ושוב נזכר, עיניים של מלאך
עוצם עיניים ונופל ושוב רואה אותך
קופץ,בועט, לשמיים צועק ולא נשמע כל צליל
לא נרגע ולא רואה סוף בקצה השביל
שירה של מלאכים בראש בלילה חם, שקט
וגם עמוק בחלומות האור שלך בולט
זה בית קברות גשום וקר ושם אני שוכב
יפה שלי אני מת וחי, לקחת לי את הלב!
נופל, נופל לי לעולם, לבור שלא נגמר
הפכתי עור אני עכשיו עם לב כמו קרח,קר
אולי אולי אמצא אותה, תיקח אותי מכאן
תהיה יפה כמו העולם, אותך אשכח מזמן...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|