י. אופל בר / נאיביטי |
ילדה קטנה, עיניים גדולות
שפתיים אדומות, מילים שואלות
תלו אותה בכיכר מול כולם
חור בליבה, נוטף טיפות דם
חבל ורדרד קשור סביב צווארה
שכל העובר יראה ויירא
נאיביטי חייכה חיוך שקט ואמיתי
לקחה נשימה אחרונה
ועל לשונה נשארה תלויה שאלה
כל כך פשוטה -
למה?
וכולם עמדו, מסיטים מבטם מהמחזה ההזוי
חלקם חשבו שזה היה צפוי
חלקם מחו דמעה
אבל נאיביטי פשוט עצמה את עיניה בפעם האחרונה
וזה כל כך כאב לי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|