המסגרת כאן נפרצת,
המסגרת נעלמת,
מתפוגגת, מסתיימת,
אין יותר.

כן, החופש כאן נולד,
משתחררים מ"יד ביד",
מהחוקים, מהמוסד
להיפטר.

מסגרת למסגרת, כמו באזיקים,
מסגרת למסגרת, כמו בין סורגים.

כובלים מיד פרקי ידינו,
רק אנחנו בעצמנו,
שופטים, גוזרים את גזר דיננו
החמור.

רק השתחררנו, התגייסנו,
לחופש באנו, האמנו,
אך טבענו, כך הבנו,
הוא אחר.

מסגרת למסגרת, כמו באזיקים,
מסגרת למסגרת, כמו בין סורגים.

לטובתנו, לצערנו,
מקפצים בין מסגרותינו,
וכך כל חיינו
נישאר.

מסגרת למסגרת, כמו באזיקים, (עצמאיים)
מסגרת למסגרת, כמו בין סורגים. (דמיוניים)



1.11.2004