ועכשיו כשהגענו, לקצה ההר
את הכל השגנו, אין מה לומר
כל בדל חלום, כל שאווינו
הגשמנו הכל, הכל עשינו
העתיד מאחורינו, תודה לאל
האושר לפנינו? אני שואל
ציפיתי לפגוש בו כאן בפסגה
אך אני בודד, יש בי תוגה
אם האדם יממש שאיפתו
יגשים אותה עוד לפני מותו
יגשים אותה עוד בימי חלד
על נפשו יעלה ארוכה, גלד
אך בהיותו כך באוויר הדליל
האם ישמע עוד קול חליל
הקורא לו את דרכו
או האם בתהום ימצא את מותו?
בעצם אנחנו יצורים עצובים
נולדים למוות ולא לחיים
ליחל, לחלום מבלי לחדול
ולנצח לנצח להמשיך לשאול.
וכל שאליו אתפלל, אפלל
מזה היקום, מזה האל
עמוק בלבי כל שארצה
הוא שלהרי לא יהיה קצה. |
