[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








האמת התקדשתי הרבה במחשבה מה אני אביא לשלי שלי החמודה לכבוד
של השנה החדשה. דילמה, לא? שלי היא תמיד אומרת שהיא לא צריכה
שאני אביא לה שום דבר למה שהיא מאושרת רק מהלראות אותי, כלומר
את החלקים שהיא מצליחה לראות, כי כשהעיניים קרובות למשהו הן לא
יכולות לראות הרבה במסביב. באמת שלי, היא לא מבקשת ממני הרבה,
וכל הזמן היא בדאגה שאני יהיה לי טוב איתה אבל אני כבר מהילדות
שאני הייתי בן שלוש למדתי שאישה אם אתה לא מביא לה ככה פעם
בכמה זמן התיחסות של כבוד אתה יכול לאבד את הנכונות שלה לנצח,
לתמיד, יענו פור - אוור. כשהייתי בן חמש עשרה היתה לי החברה
מהכיתה המקבילה שהיא היתה איתי רק כי זה היה מרגיז את הבנים של
הכיתה שלה, למה הם היו יודעים שהיא ממציצה לי, כלומר למישהו
שתמיד מביא להם כפות והם לא יכולים לעשות עלי כלום כאילו שהם
היו מקושרים באחורי הסורגים בלי המפתחיות של המנעול. הם היו
רוצים שהיא תמצוץ להם בתור פיצוי שהיא מסתובבת איתי, אבל זה
ממש לא בשייכות למה שאני מדבר עליו עכשיו. עכשיו היא היתה
ממציצה לי איזה חצי שנה עד שהיה החג הזה של הפסח והיא היתה
ממלמלת לי בתוך כדאיות של המציצה על למה לא הבאתי לה מתנה לחג
פסח איזה בונבונירה גרביים ספר עציץ פוסטר צמיד שעון כרית של
לב אדום נר ריחני אגוזים? למה? התחילה להבכות לי על הבטן למה
שהיינו בשישים ותשע באותו הזמן, נהיה לי רטוב בבטן הלך לי כל
החשקיות להביא לה את הנגיסות על הדגדגן כמו שהיא אוהבת אמרתי
לה קומי. קמה. אמרתי לה "עכשיו את נזכרת? איפה היית אתמול
שלשום שבוע שעבר? עכשיו הבאת זכרון גורלי? לא סרט ישן כבר?"
אמרה סליחה ושמה לי את הזין סנדביץ' אצלה בחזה שאני ארגע ושהיא
תמשיך לדבר. איך שהמשיכה לדבר ידעתי שפה היחסים שלנו הגיעו לקו
של הקצה. אבל את הלקחיות של הפינוק של הבחורה בכמה מתנות מידי
פעם אני הפנמתיני ומאז אני בביצוע של זה חזק מאוד. אז הלכתי
עשיתי סיבסוב והקנתי לשלי שלי מתנות לכבוד של השנה החדשה.
הבאתי כורסא חדשה מהעור בשביל הלראות טלוויזיה, גדולה ממש, עם
הפתחות לרגליים  ואיזה שני מטר רוחב, והקנתי עם זה שרפרף קטן
באותו הסוג של העור ששלי שלי לא תהיה צריכה להיות על הרצפה,
וגם הקנתי או-דה-קולון של פאקו ראבק משהו לגבר המודרני שהיא
יהיה לה הניחוחות הטובים באף שלה הקטן והחמוד. שלי כל כך
התרגשה עד שהיתה כמעט בהתעלפות, אז הבאתי החלטה שלא להגיד לה
כלום בבינתיים על הספוג של הרחצה שהקנתי שהיא יהיה לה בקלות
לרחוץ לי בגב, שלא תתרגש יותר מהמידה.




החבר של שלי.
17 בספטמבר, 2001.






משמעות החיים
http://stage.co.il/story.html?story=51225







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נו כבר
אין לי כוח


ההיפראקטיבית
פסיבית


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/9/01 0:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שלי. החבר של

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה