ארבל הכרמלי / כיבוש לב |
פתיל חיי נעוץ
ורוקד הלהט
בקצב היצרים הגואים,
עת רוחות טובות
הביאו ימים טובים.
ימי זוהר נוטפי חדווה
מטפטפים עליי עוז
ואני, עטוי שריון זהב
במדי ברזל האהבה,
מכשיר עצמי לכבוש לב
שבי רצה להתאהב.
לב רן כפעמון בוהק
אשר קולו אליי מפלס,
בין המון צלילים
של פעמונים אחרים,
לב מתאהב שהתיר רצועה
ומתמסר מתוך הכרה.
02/06/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|