פ. עמית / אי וודאות |
והכל מסתובב,
קול צווחני,
והעולם חרב.
את אומרת,
שאת זוכרת,
שפעם היה פה טוב,
את אומרת,
שאת סובלת,
את אומרת שאת רוצה לעזוב.
ואני חשבתי,
שאותך אהבתי,
חשבתי שיהיה לנו טוב,
וברגעי משבר,
אני לא מדבר,
אני מתחיל לכתוב.
אי וודאות,
והכל מסתובב,
רעשים, קולות,
ואני עצמי חרב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|