איש אחד נבעל על-ידי סוס ומת. זה קרה באמריקה. הוא הגיע לחווה
מסוימת, שהתמחתה במתן שירותים מן הסוג הזה, שילם וקיבל זין של
סוס. הסוס היה נמרץ מדי וקרע לו את דופן המעי. במהומה המטושטשת
שהתחוללה לא הספיקו, כנראה, להביא אותו בזמן אל שולחן
הניתוחים. ואז, כאשר תוכן מעיו המעורב בזרמת סוסים פורץ ומזהם
את חלל בטנו, הגיעה נשמתו למסקנה שזהו העיתוי הנאות להיפרד
לשלום מגוף ההומו סאפיינס בו הייתה אסורה. היה זה רגע של הקלה
שובבה, אני מדמה. כמו היציאה מדלת לשכתו של הסמנכ"ל, לאחר
שהנחת על שולחנו מכתב התפטרות מודפס בקצרה. הקלה קצרת-ימים אם
אכן, וחלילה, ישנו גלגול-נשמות. צריך להעריך את הפלוני, שהיה
נכון למות מות ייסורים מטונף על מזבח אי-אמונתו בכל מה שנדמה
לנו שהננו. פלוני, כמובן. לא ציינו את שמו וטוב שכך. מהו שם?
תווית מתקלפת, שכולה כזבים ופרסומת. ועוד אני תוהה, אם שרפו
אותו או קברו אותו קבורה נוצרית נאותה. מעניין אם קברו אותו.
איזו תערובת מוזרה לתולעים, שכבר טעמו דבר או שניים. והחוקרים
שיחפרו וינקו אותו בעוד מאות או אלפי שנים, מעניין מה יהיה להם
לומר. השלד לא נפגע. הוא היה גבר צעיר, הם יקבעו. גבה-קומה
ובעל שיניים טובות, כדרכם של האמריקאים. ניזון היטב. אין סימני
חבלה וטראומה. מה הייתה סיבת המוות? דום-לב, יעלו השערה. אולי
מגיפת האיידס שהשתוללה באותן שנים. ונשמתו הפורחת, מעניין אם
היא משקיפה למטה, על כדור-הארץ שלנו, העגלגל והתכלכל כגלולת
ויאגרה. אולי היא רואה, הנשמה המתפטרת, סנטורית אחת בלשכתה,
בעיר וושינגטון הבירה. הסנטורית מכינה הצעת-חוק. הצעת-חוק
המטילה עונש מאסר על כל המקיים יחסי-מין עם בעל-חיים. דווח
שהסנטורית כועסת ומזועזעת. שטויות, כמובן. סנטורים אינם כועסים
באמת ואינם מזדעזעים כלל. רק חומדים ושואפים. חומדים ושואפים
ושואפים ללא-הרף, מבלי לנשוף. כמו בולען זדוני בחוף ים המלח.
כמו הכוס הכבוש אל תחתוני הסאטן של הסנטורית, כשהיא יושבת על
הכסא הארגונומי וכותבת, סליחה, מכתיבה, הצעות-חוק. פה
חסר-שיניים וזב, קמוט בזעף בתוך זקן שיבה מעוך. איך מגישים
הצעות-חוק? איזה דברים הם יודעים שם, האנשים האלו, כשכל השאר
יודעים רק לעבוד.