ננה מארק / אטיקה |
זו המחכה לי על הרציף.
כל גופה מתעקל כל הזמן,
עד שיהפוך לסימן שאלה של ציפייה.
ולמרות שאתעכב,
תחכה לי עלמתי במחשופיה ובדידותה,
תכתוב לי שירים, תסרוג צעיפים
ותלמד בעל-פה את הדרך
מביתה אל הרציף, ואת מספר הצעדים
בין עמדות העגינה של הרכבות
שאינן עוצרות לעולם
שאינן עוצרות לעולם
ותלמד נפנופים אינספור להן,
המתרחקות והולכות
עד שאשוב, מגרגר
אל מרגלותיה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|