ננה מארק / חנוכה 05 |
'מה יפים הם פניי בקו מי
מה קרות הן ידיי בהעדר המכ חול
מה קרה היא נפשי בהיעדר כיש רון.'
היא התקשרה לדבר על חולשותיה, אני'יודע
לבכות קצת, ולדבר, ולברוח. ניסיתי למלא את תפקידי ואז אמרה
'עזוב, לא, באמת, עזוב, יש לי מישהו בבית' אמרה
שטויות ואז בכינו ואז השלכתי אותה כמו
קונדום משו מש בתוך האבנים המתגלגלו ת
המתפצלו ת הסתמיות בתוך הלילה "זה לא את. זה אני"
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|