עם הפסקות באמצע אנחנו בארץ עוץ עכשיו דורותי
מלכת הלבבות ואני עורפים ראשים אליס אל תבכי
מיטיבים הדמעות עימנו מתרברבים הצמחים מטפסים
וטורפים את בתינו במחוזות הדמיון הכל אפשרי
אך אין זה חלום, לא, הייתי יודע, הרי הייתי ישן
וכיצד זה יש לי עשר רגליים כולן מהגוני מובחר
אם הנני ישן?
ואין אבא ואין אמא זכרונות מטושטשים נשכחים עם הזמן
אני דינמי מסתחרר נזכר בלידתי הייתי שם בוכים
עם משפחתי שאת פניה ריבועים ריקים מחליף בחברים
זה כיף אליס היא אימי אבי עדיין מוות חסכוני
שורפים את האפר זורקים לים מתפללים ללוציפר שירחם
היחסים האישיים אצלי על הקרשים זה נוקאאוט הנפשיים מתחת לעפר
אז איך המחשבות בחלומות הן ידיעה מובנית
אם אינני ער? |
