ליברסיון,
ליברסיון, הפסדנו. בכיכר הקומנדאנטה, גרינגוס
מוכרים ביטוח ונדל"ן על קאפל-אוף-דרינקוס
וחוגגים את הגלובליזסיון.

המלחמה
שלך לא נסתיימה. היא רק עברה לאסיה
ולשכונות של חובבי היילה סילאסייה.
אני יודע שאינך תמימה,

שאת רואה
את התבוסה-שלא-היתה בין השורות של ההמון שעוד מריע,
אבל כבר לא יוצא לרחובות לקריאתך, ליברסיון מריה
סגוביה, זמרת מחאה.

אולי קולם
עוד מזמזם את כל שירייך בייאוש טרום-גיליוטיני -
צפונית למקסיקו, את עוד אחת בזרם הלטיני,
בגל האתני, או במוסיקת עולם.

ודאי ראית,
הקומנדאנטה דווקא באופנה, כמעט כמו בימי המרד
של המוצ'אצ'וס המסטולוס, כמו שאת היית אומרת,
בהוריהם שופעי הקרן, הריבית

והטילים.
היום, כמו אז, משקיף הקומנדאנטה
מכל חולצה שנייה. שאלת, "היתכן שהתמתנתי?"
לא התמתנת: שאר העולם הסלים

והתאסלם.
כך, לפחות, אומר מחקר של ליגת יצרני הנשק.
יבוא היום, ותוזמני לשיר אצלם באיזה נשף
צדקה, ותסרבי בלב שלם.

בנסיון
ליזום מהפכות ולהפיל פקידים וקולונלים
נכשלנו. טוב, אז לפחות עשינו מוסיקה. נדמה לי
שאנו כבר משוחררים, ליברסיון.