ארבל הכרמלי / גם בשדה מוקשים |
ואני שואל האם אין זה בינך לבין עצמך
בכרוע נפשך מעומס חייך
ואת רק מבקשת להיות בדממותייך?
הביאי לי נפשך המשתוחחת
ואזקפה מלהתפלש במרי וכעס,
אקרבך אליי ואלייך בשיטה מענגת
ושוב אל הניר והגיל תהיי מרותקת.
כמו תמיד, שוב תצמיחי כנף,
תצייצי כציפור שיר חדש
לקראת יום בהיר ללא שברי ענן
גם אם בשדה החיים מוקש מונח.
01/06/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|