|
תקשיב לציפורים ששרות
לכבוד האור
כך ליבי מריע עם בואו
של השחר
וכל ערב עם צאת
הכוכבים צריך דבק
לאחות את השברים
תראה את העלה עטוף בטל
כך אני עטוף בתום, עם כל
בוקר חדש
לובש חיוך ויוצא לכבוש
את העולם
וחוזר מוכה וחבול
עם רדת השמש
תראה את השמש גועשת
חמה, יוצאת כל יום
להביא חום לעולם
כך ליבי בוער בו מבפנים
רוצה לפזר אהבה
בכל ערב טובע בים. |
|
|
-אמנון, תגיד
ינתי פרזי.
-ינתי פרזי.
-אה... משהו כאן
לא בסדר... תגיד
שוב.
-ינתי פרזי. נו,
מה העניין? למה
אתה רוצה שאני
אגיד את זה? מה
זה בכלל?
-אה, הבנתי
עכשיו מה הבעיה.
הייתי צריך
להגיד לך שתגיד
את זה הרבה
פעמים רצוף,
ככה:
ינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזי.
-מה, זיינת
פרה?
אפרוח ורוד,
בעוד דו שיח
ברומו של עולם
עם אמנון
ז'קונט, חופר
לעצמו את הבור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.