יוסף ברנשטין / שער פתוח |
השארת שער פתוח
ופה פעור,
שלא הוציא קול
להגיד לך שלום.
כסחיף שבב עץ
פליט משטפון פתאומי
נשארתי דבוק לכאב
כמו צידפה לסלע.
בלילות
משתחררות מחשבותי מכלאן
צפות אל חופים רחוקים
שם על החול החם
אני רוכן מעליך
כמעשי אוהבים
והמיטה חורקת געגועים.
עבים חולפים ואיתם
הימים והלילות
מאז אני ממתין
שיסגר השער.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|