|
כשהלכת,
השארת שער פתוח
ופה פעור,
שלא הוציא קול
להגיד לך שלום.
כסחיף שבב עץ
פליט משטפון פתאומי
נשארתי דבוק לכאב
כמו צידפה לסלע.
בלילות
משתחררות מחשבותי מכלאן
צפות אל חופים רחוקים
שם על החול החם
אני רוכן מעליך
כמעשי אוהבים
והמיטה חורקת געגועים.
עבים חולפים ואיתם
הימים והלילות
מאז אני ממתין
שיסגר השער. |
|
|
אמא, תראי -
מצאתי אתר שאפשר
לכתוב בו
סלוגנים ו...
מה?
לא אמא...
במחשב...
מה?
כן, בחדר עבודה
של אבא...
מה?
כן, תפוחי אדמה
מאודים יהיה
נחמד.
תודה, אמא.
(בן של) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.