זה היה הבוקר הראשון של החופש הגדול.
יכולתי להריח את הלחות, את השמש, את הזיעה שלו, למרות שהוא לא
כאן.
התעוררתי בערך ב-14, השרירים עדיין מתוחים מאתמול, והחיוך
מאתמול עדיין מרוח לי על הפרצוף.
אתמול חגגתי, חגגתי את סיום 12 שנות הלימוד, קובץ השנים הכי
ארוכות בחיים שלי. הכנתי קפה והדלקתי סיגריה. להתקשר? לא
להתקשר? להתקשר.
הרמתי את הפלאפון, מסתכלת על הציפורניים שלי. מושלמות, צבועות
בלק אדום בורדו, ארוכות ומסודרות.
המשכתי להסתכל על כפות הידיים ומשם על הזרועות. השתזפתי אתמול
בים, אני לבנה מטבעי ואתמול תפסתי מעט צבע, ממש מעט, מספיק
בשביל לא להסתנוור. הבטתי על כל פרט קטן בזרועות, החלקות
כל-כך, כמו פורצלן, המשכתי לכתפיים ועיניי נתקעו על הקעקוע
שלי, קעקוע בן חצי שנה, של פרפר, קטן, יפה, כמוני.
ירדתי לעצמות הבריח ואל אזור השדיים, נגעתי בפטמותיי והן
הזדקרו מייד. שדיים מושלמים יש לך, כך אומרים לי, לבנות, לא
גדולות מדי, לא קטנות מדי, לא נופלות, פטמות קטנות וורודות.
המשכתי לרדת עם הידיים אל הבטן, שיחקתי מעט עם הפופיק ואז נמאס
לי, ירדתי עוד יותר.
ואז, זכרונות טריים מאתמול בלילה.
אני מוכרחה להתקשר אליו.
צליל חיוג, המתח מילא אותי, הבטן שלי החלה לרעוד. רק המחשבה על
הדברים שהוא עשה לי יכלו לחמם אותי.
מזכירה.
מצוין.
"היי... זאת אני... אולי תקפוץ אלי כשתשמע את ההודעה? זה יכול
להיות נהדר. כלומר, רק אם אתה מעוניין, אני לא אומרת לך מה
לעשות, זאת בחירה שלך, החלטה שלך... אממ... מצטערת אדוני...
ביי..."
נכנסתי להתקלח, להתנקות לקראת הערב. העברתי את ידיי על כל
גופי, סיבנתי כל איזור בחום ואהבה. "היום אתה הולך לקבל קצת
חום ואהבה ממישהו אחר, נכון?" אמרתי לגוף שלי.
יצאתי מהמקלחת, מרחתי קרם גוף ולבשתי את השמלה הורודה הזנותית
שלי. מגיעה בקושי עד סוף הישבן ובהחלט לא משאירה שום מקום
לדמיון.
הפעמון צלצל.
הוא הגיע.
פתחתי את הדלת ומיד הוא תפס את שיער ראשי בחוזקה והדף אותי
לרצפה.
כורעת על שש, מתחילה להרגיש את הויברציות אני שואלת "מה לקח לך
כל כך הרבה זמן?"
אפילו לא יכולה להסתכל עליו והוא צועק עלי "כלבה רעה, את לא
תשאלי אותי על החיים שלי".
הוא תפס אותי בחוזקה וזרק אותי על המיטה בפינת החדר, התיישב על
האגן שלי והחל ממשש את שדיי בעוד הוא מחזיק בחוזקה את השיער על
הצד הימני של ראשי. מיד לאחר מכן קם ממני, ובעוד שהוא מחזיק
בשיערי דחף את ראשי למטה וצעק לי לפתוח את הפה, הכנסתי לפה שלי
זין רך.
"תמצצי עד שאת לא מסוגלת להשאיר אותו בפה שלך". אני מוצצת את
הזין שלו כמו סוכריה, והוא לאט לאט מתקשה וגדל, עד שאני באמת
לא יכולה להכיל את הגודל הזה, אני מרגישה את הדם זורם בכל וריד
וכל עורק, נהנית שאני מסבה לו הנאה.
"הגעתי לסוף" אמרתי בשקט.
"סתמי ת'פה שלך כלבה מטונפת, דחפי אותו עמוק עד שאת נחנקת" ואז
הוא דחף את ראשי יותר חזק עד שנאנקתי. הוא סובב אותי על הבטן,
תפס בשתי ידיו את עצמות האגן שלי והרים את הישבן אל הזין שלו,
אבל לא החדיר. אני כבר רטובה לגמרי, מתמוגגת מהנאה ומייחלת
לחדירה, אבל אני שותקת. ככה הוא אמר לי.
הוא סובב אותי על הגב והחל ללקק את הדגדגן שלי במהירות, הכניס
אצבע והוציא, הכניס והוציא.
"עוד אצבע" ביקשתי.
"אה, זה לא מספיק לך?" שאל.
"אני לא מרגישה כלום" עניתי בשקט.
"אני אגרום לך להרגיש" ענה וצעק לי לעמוד על שש, הוא תפס את
שיערי והחדיר בבת אחת את הזין שלו. והאיבר שלו כל כך גדול.
דופק אותי כל כך חזק עד שאני צורחת.
"מה את צורחת זונה?!" הוא צעק עלי והעיף לי סטירה, הוא דחף את
הזין שלו לפה שלי, מזיין אותי ומחזיק את ידיי כל כך בחוזקה עד
שלא הרגשתי אותן יותר.
לפתע הפעמון שוב צלצל. הוא עזב את הפה שלי והורה לי לזחול עד
לדלת ולפתוח אותה.
עשיתי כדבריו, וכשפתחתי את הדלת עמד אדם לא מוכר. גבוה, רוסי,
הסריח מאלכוהול וסיגריות.
העיניים שלי בהו בו ולא הצלחתי להבין אם אני מרגישה בגידה
מהאדון שלי, או מחמאה שהוא חושב שאני ראויה לשיתוף עם אחרים.
"אני מאוד מקווה שתתנהגי אליו יפה, הוא אורח שלי" אמר לי.
הרוסי פתח את החגורה והוריד את מכנסיו.
"תמצצי, זונה".
מצצתי, אני ילדה טובה.
הוא דחף את ראשי כל כך עמוק וכל כך מהר. הוציא הכניס הוציא
הכניס ואז אמר לי לזחול למיטה.
האדון שלי חיכה לי על המיטה ותפס את ראשי כדי שאמצוץ לו, בו
בזמן שהרוסי החל להצליף בי על הישבן.
הכוס שלי המשיך להתמלא. הרגשתי רטט בכל איזור אפשרי בגוף שלי.
הרוסי הכניס את הזין שלו מאחורה וזיין אותי בחוזקה בעודו
מצליף. אני מרגישה את זה מתקרב אבל מנסה למנוע, קודם שיאמר לי
שמותר לי לגמור. תפסתי עם הציפורניים שלי בירכיים של האדון,
והוא בתגובה הרים את ראשי וסטר לי בחוזקה, כאשר הרוסי ממשיך
לדפוק אותי מאחור.
הרוסי יצא והאדון שלי זרק אותי לרצפה והשכיב אותי על הגב.
"פה גדול" הוא צעק לי. פתחתי את פי והתחלתי לאונן במהרה, הרוסי
גמר לי בפה ומיד לאחר מכן גם אדוני.
"תבלעי זונה" הוא אמר לי בתקיפות. ואני, ילדה טובה. המשכתי
לאונן ואז הגיעה הישועה.
"עכשיו מותר לך לגמור" המשכתי לעסות את הדגדגן ולהסתכל עליהם
עומדים מעלי ומסתכלים, צוחקים. ו... זה נגמר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.