העצים שעומדים בפארק המטונף
נראים כאילו חיים בעולם מטורף
ירוקים, רעננים לשמיים מתקרבים,
כאילו בלי סיבה הגיונית הם צומחים
וצל ליצורים הקטנים יוצרים.
ואני ביניהם בישיבה מתרומם
מספסל האבן בפינה הדרומית
שואף אל השמש, השמיים הנוף.
למחשבה אין סוף.
עצים לא מתנשאים, עצים צומחים
אבל אנשים כורתים אנשים
לא בכוונה (לכל אחד יש סיבה)
עץ יגרום יראה, הוא דוחה את הקץ
ואילו הפרח יזכה בתשואה.
פרח יפה
אך שברירי וחלש
זה נותן ביטחון ועוצמה במרגש.
מתחת לחולות של פחדים
שכבות של שתיקה ומסכות של בושה
קבור גרעין של תשוקה
האדמה רטובה
הכל תלוי עכשיו בך.
|
