|
במרחב הזה
הלום הצער
גמעתי את מנת
הרעל-
מנת חלקי
כגמוע גביע צוף
וכל-כך התמכרתי
וגמעתי עוד
והטעם המר
נדמה לי מתוק
והרעל חלחל לו
לאט בעורקי
כיבה בי כל בוהק
ולא ראיתי יופי
ולא היה כבר אור
בדלת-אמות
הלומת צער
ישבתי וגמעתי
את הרעל
והוא נעם לי
מאד
התמכרתי-
ורציתי עוד
אגמע את כוסי
עד תום
אמרתי-
אגמע עד תום
4/8/93
|
|
|
בבמה חדשה
תוכל להתפשט
לצעוק ולבכות
את כל האמת.
הקהל, מצידו,
על עצבות יוותר
ויגלוש לו לדף
משמח יותר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.