שאלה אחת נזרקה לחלל: "האם ניתן להציע לציבור פתרון מהיר
לטיהור השחיתות?"

יש לציין, שהשאלה לעיל עלתה במסגרת שיחת חולין ב"סלון דתי":
איש (דתי) אחד דיבר על השחיתות ועל אווירת השחיתות הכבדה
השוררת בארץ, והציע שיטה מאוד ייחודית למלחמה בה: לחזור אל
דרכי השם, לדבוק בו, לדבוק בתורתו... וכאן בנקודה הזאת, הפנתה
אחת הנוכחות את השאלה שציינתי לעיל; כדאי אולי להביא את נוסח
השאלה בשלמותה:

"...בוודאי, שכאשר נחזור כולנו לעבוד את האל ונמנע מעשות כל
רע, תמות השחיתות, כמו רעות חברתיות חולות אחרות, מוות טבעי.

אבל, אתה בוודאי מודע לכך, שזו לא המגמה הקיימת בציבור ובשלטון
כיום. ועד שנטהר את לבבנו טיהור קבוצתי, מדינת ישראל כבר מזמן
תהיה שקועה בתחתית הים התיכון.

האם ניתן להציע לציבור פתרון מהיר יותר לטיהור השחיתות? אשמח
לשמוע גם את דעת המקורות בסוגיה הזו (של פתרון דחוף למחלה
סופנית)."

אציין שהשאלה לא הופנתה אליי אישית, כי אם אל אדם אחר - ההוא
שהציע את נוסחתו הדתית למלחמה בטרור השחיתות. אני, כותב
השורות, ישבתי בצד והקשבתי...
בשלב מסויים, הכנסתי את האף בשיחה, והיצעתי לשואלת תשובה משלי,
להלן נוסח תשובתי:

עלתה כאן שאלה חכמה עד כדי יצירתית... ולדעתי מותר לנו,
לכולנו, להתחבט בשאלה מעין זו, כי היא מציאותית מאין כמוה!
אשר על כן, התשובה לשאלה זו חייבת לבוא גם ממחוז היצירתיות ורק
משמה... חיפשתי שם וזה מה שמצאתי: שהדתיים יחזרו בתשובה,
באופן גורף ופומבי, שהשינוי יתחיל משם...
שתי סיבות יצירתייות הניעו אותי לחשוב בכיוון הזה:

א- הדתיים מודעים לדרכי התשובה; הדרכים אינם מוזרות להם, לכן
סביר להניח שתהליך החזרה יהיה זריז - וזה ישתלב באווירת
"הפיתרון הדחוף" הדרושה ממילא...

ב- אני עדיין מאמין באיש היהודי הישראלי, חילוני הוא או דתי.
אני מאמין בתכונותיו הבסיסיות - או אם תרצי במידותיו הגולמיות.
משהו מונע ממנו להוציא אותן מהכוח אל הפועל, משהו חוסם בעדו;
אינני יודע מהו הדבר הזה שמאפיל וחוסם בעד תכונותי הגולמיות,
ולא זאת בלבד, אלא מוציא מתוכי את הרוע הצרוף, עושה ממני איש
מושחת, אכזרי רע ומנוכר... אינני יודע להצביע על הדבר הזה, ואם
ידעתי - הייתי רושם את הפטנט ומוכר אותו בשוק השחור לדורות
הבאים...
התחושה שלי היא שחסרה לאיש הישראלי דחיפה מסוימת, רק דחיפה
והטיב החבוי יפרוץ החוצה; והמידה החבויה הבסיסית הגולמית תפרוץ
ותשלוט. רק דחיפה קטנה לעזאזל - זה כל הפטנט. אנחנו עם טוב
ויפה ואמין, רק עם כזה יכול לבנות מדינה מכלום ולהגיע איתה
למימדיה הנוכחיים תוך שנים... רק עם חושב שידע להקריב לעזור
וגם לחשוב בראשו. יש לי את התחושה שמשהו השתבש באמצע ואיבדנו
את הכיוון...

אני מאמין אם כן שדחיפה קטנה לעם כזה מספיקה להחזיר אותו לתלם;
דחיפה כזאת ביכולתה לחולל את הבלתי יאומן! את הנס המיוחל. כן
הדתי היהודי יכול לתת את התחושה המיידית של שינוי דרסטי, ועל
ידי כך להשרות אווירה משונה שאף אחד לא ציפה לה... פיתאום
מחליטים הדתיים על איחוד השורות! אין עוד מחנה ש"ס ודתיים עם
כיפה סרוגה וכיפה שחורה וכיפה צבעונית. אין עוד מחנה ש"ס ומחנה
המפדל ומחנה אגודה. אין עוד מחנה האשכנזים והספרדים. אין עוד
כשרות בית יוסף ובית שמואל ובית אריה. יום אחד בהיר מתעוררת
מדינת ישראל ומגלה מצב שונה משונה: קול אחד רק שאוסף תחת כנפיו
את כל המחנה הדתי והנקרא בשמו החדש: הקול היהודי. אם תרצי -
מנהיג אחד למחנה אחד שידבר בקול אחד, וישים לנגד עיניו רק דבר
אחד: איחוד. זה המוצר החשוב לרגע זה והוא חייב לספק אותו ברגע
זה, בכל מחיר, במסגרת "הוראת השעה". נטל משותף לכל, בתחום
העבודה, הביטחוני... הווה אומר גיוס מיידי לכל בחורי הישיבות!
כן, אם זה ישרת את הוראת השעה!
הקול הזה או מי שידבר בשמו, יקום ויכריז באותו בוקר בהיר,
ויפתיע את כולם: דרעי אכן היה פושע, והוא קיבל את עונשו. או:
תפרו תיק לדרעי, והתופרים לכלא, כולל השופטים והחוקרים וכל
ראשי המערכת. אסור שהדבר יישאר תלוי, והדעות חלוקות והספק
חוגג; זה חוגג עד עכשיו: אינני יודע אם דרעי איש פושע שנשפט,
או איש תמים שנזרק, או איש תרבות שמנצל את המערכת התמימה! עד
לרגע זה!

הקול הזה ידרוש מיידית משני הרבנים הראשיים להשעות את עצמם עד
שיתבהר מצבם. מייד! אסור להעניק רגע אחד של דיחוי! רק אזרח
רגיל יכול ליהנות מ"רגע" כזה... כאן מדובר ברבנים!
לפני תקופה מסויימת, נחשד ח"כ מש"ס בזיוף מסמך אוניברסיטאי...
מישהו יודע מה קרה עם החשד הזה? "הקול הזה" ישעה כל מי שנדבק
בו החשש הכי קטן - עד שיתבהר מצבו. אסור ללכת ע"פ הנורמה
החוקתית הנוכחית, שמעניקה חסינות לחבר כנסת, שיש צורך להסיר
קודם את החסינות ע"י וועדת הכנסת - רק אז ניתן להחיל את
ההליכים המתבקשים, אסור שזכות השתיקה תשמש איש דתי המשרת בשרות
הציבורי, ולו לרגע אחד.

כאשר יקום הישראלי יום אחד בבוקר, ויגלה שינויים דרסטיים כאלה
במגזר אחד מהמגזרים... לבטח זה יעיר בו משהו דומם; מייד. זה
"הפיתרון הדחוף המיידי" שעולה בדעתי. יש למישהו עוד רעיון?