יעל אוחנה / בלעדיך |
בתמונת השקיעה התלויה על הקיר
נשתקפו הנרות שהדלקתי אמש
כמו ניסו להזכיר לי בדיעבד
אתה כבר לא כאן, שקעת מזמן
וברקע ישנו הים, מוות אין סופי
שלוש להבות מרצדות, לוחשות, מכונסות בצערן.
זהו יום הזיכרון השני בלעדיך
ואני שואלת
היש
אני
בלעדיך?!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|