|
האולם
היו ההרים
מאז ומעולם אחים
נפשותיהם יושבות ברום גובהם?
או שמא היו הם
בוכים בבדידות מרומם
את נהרות הקרח
של הדמעות שקפאו מזמן?
האמנם
היתה האש
מאז ומעולם שורפת
מתעלמת מן המתרחש?
או שמא היתה היא
לעולם בודדה
מנסה לקרב אנשים עם חומה
בוכה על ההרס שעשתה?
הכיצד זה
שהאדמה
מאז ומעולם בכתה
את הגופות אשר בראה וכעת טמונים בה?
או האם בכתה היא
שלא עלי הגופות
אלא על עצמה
ועל בדידותה?
ומהו עצב?
האין הוא בעצם
אותן דמעות הנשפכות
בבכי בודד בחשכה?
האין הוא בעצם
בדידות הנפש?
|
|
|
יום אחד כתבתי
איזה 30
סלוגנים.
דווקא טובים.
רק בסוף שמתי לב
שאני בדף של
"שאל את ראש
ממשלתך שאלות"
את זה אני כותב
מהכלא.
אדיוט מתלהם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.