|
על גחונך תזחלי
בסוף ימייך
ופצעי הצמא
יחרכו את גרונך
האבנים על הדרך
יצרבו מכאובייך
וייאוש ימתח
יצלק את עורך
עם קור הלילה
צרחה אינסופית
תבקע, תהדהד, תשתק
וירח מלא בו נגעת פעם
יאיר ויחשוף
את מותך |
|
|
רגע!
אני לא מבינה!
כל האנשים האלה
שחותמים בסוף זה
לא באמת?
מה! כולם זה
אותו אחד??!
לא יכול להיות
מה איתי,
אני לא הם!
אמא אדמה, בעוד
התפעלות מהבמה,
פשוט לא מאמינה
שזה קורה לה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.