ברגע שהשמש דועכת באופק
והגשם הפסיק לטפטף
הראש שציפה לשקיטת התרעומת
שומע עוד לב מתופף
מאוחר מדיי לישון, כבר ניסיתי
ומה יש לעשות ער?
הלב שרץ מרתונים בספרינט
שולח את הרגל להתאוורר
אבל אין שינוי מרחוב לרחוב
כי לדוש בעניין לא עוזר
האדרנלין שגועש ונובע בלי סוף
לא מרשה לו ללב לוותר
המדרכות מצרות, העפעף מצטמצם
ולעין קשה להסתכל
אז הרגל תעצור והנפש תתפשט
ותמלא את החלל האפל
ועם אהבה לאנושות וחדווה לחיים
הריאה בשיר אז תחל
ואת האויר הקר תמלא התשוקה
שהלב היה יכול רק למלמל
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.