שלושתינו
נרדמות במדים, מתעלפות
בתוך כיתה חנוקה
כשרק מאוורר משתנק מפרק כמה חלקיקי חנק
לתוך הנשימה הקצובה
של לחי סמוקה
וראש על בטן על יד על כתף על רגליים על לב
וחם,
"תישני", את אומרת
אבל אני כבר שכחתי איך.
מנסות לגנוב אחת בשביל השנייה כמה דקות של שקט.
תודה
לאמהות שלי
ולקורס הכי הכרחי בצה"ל.
סיטואציה שאני מאחלת לאנשים להיזכר בה רק בדיעבד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.