בלילה כהשמש יורדת ונושקת לקרקע, הירח מציץ מפינה חבויה,
ואחריו שביל של כוכבים שלא יהיה לבד...
על קצה הצוק כשאין כלום מסביב, מרגישים איך הטבע חודר אט אט
לחושים,ונושמים את האויר הקריר ורעד קל חולף לו בגוף מעונג חסר
מעצורים.
מחשבות מרחפות להן בינות לעצים, ועולות להן אל על, מתפוגגות
לאלפי חלקיקים.
אני אוהבת את אותן שעות בודדות שזה רק שנינו לבד.
לדעת שאת כל המראות האלו, אפשר גם לחוות יחדיו.
ולא צריכים את המילים כדי לדעת שאוהבים, מסתכלת בעינייך היפות
ומקבלת תמיד חיוך, ולא רוצה שזה יגמר לעולם.
והלילה ירח מלא, מפיץ את אורו מסביב, משעינה את ראשי על כתפייך
ואתה מכסה אותי עם ידייך הגדולות, פתאום כוכב נופל ורואה אותך
עוצם את עינייך ומבקש משאלה,אני לא צריכה, שלי התגשמה.
ומה שבעצם רציתי לומר זה אך רק תודה.
תודה לך שהגשמת את משאלתי היחידה, שנתת לי לאהב ולימדת אותי
להיות מאושרת...


אוהבת תמיד...
                   אני.