|
וכל כך רציתי לנשק לה את הברך.
את החיבור שבין השוק והפיקה.
זה כל מה שהשמלה שלה הציעה לי לראות.
את היובש שבאמצע.
עם הקימוט המסוגנן.
נשיקה קטנה כזאת.
שמוצצת את ורידיה עד לשד העצמות.
ישבה קרוב קרוב.
מחמיאה לי על בגדיי.
אני מסניף לה את הריח.
רוצה אוחז בשתי ידי.
תסכול תסכול ומהומה.
הולך הולך עם מאומה. |
|
|
כל הזכויות
שמורות
בפורמלין
כל הפורמלין
שמור
בצינצנת
כל הנחלים
זורמים
לים
כל הסלוגנים
גאונים
רק שלי
אחמד אחמד,
מדוכא הבמה,
וחביב הדף
האחורי,
במונולוג הפרידה
שלו מהסלוגנים,
האגו והחיים
שלו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.