רק עוד שלוש שעות לטיסה
ואני כבר מתחרפנת
מתה
להיות איתך בשדה הפתוח
לשכב על הגב תחת עץ פרי
להתנשם בכבדות בחיוך גדול
לאחר תחרות ריצה ידידותית של עודף אנרגיה
שנינו נקווה שאולי במקרה נשארו איזה שני דובדבנים
בשקית בתא הקטן בתיק שלך
ומתוך הצחוק והנשימות הכבדות תסתכל בי לפתע
ולא נוכל אלא להדמם שנינו
לעתוק את נשימותינו לרגע
לאותו רגע זה
בו אתה מסתכל בי ואני מסתכלת בך
נפשי בעיינך ובעיני נפשך
ורק נותר להצמיד את זוגות השפתיים המתאוות כלכך למגע...
הכמיהה האינסופית למגע הפיזי,
כאישור, הוכחה להתרחשות הנפש והכליות
ליבי פועם
פטמותיי מזדקרות להן בבהלה
חנק גדול בגרוני
וזרם עובר בחוט שדרתי מלמטה למעלה
כצעקה גדולה המנסה להמלט מכולאה
כל עורי קורא למגע שערות פנייך
והאוויר נכנס ויוצא מראותיי בשחרור כזה
שעיניי מעלות לחלוחית בלתי נמנעת
וכל גופי רוצה להכיל אותך בתוכי
-
אבל אתה רחוק ממני
בדיוק כמו השדה והדבדבנים  והאויר
אין אדמה תחת רגלי
לא עומדת אני על ארץ
מרחפת אני בטווח מאיים
בין עברי  לעתידי הנתון בידיי.