אני: כן, כן.
       זוכר את הערבים הללו,
       שעתיים לפני השינה.
       יושב אצלך במשרד
       ומגלגלים ניירות?

הוא: זוכר,
       את הימים הללו,
       איך אוכל לשכוח?
       שיחות של שעה
       יושב מולי וכותב.

אני: זוכר גם את הנסיעה ההיא?
הוא: בטח זוכר.
אני: זוכר איך נעלמת לשנה -
      חזרת הפוך ולא מוכר.


וזהו,
סוג של השראה,
גם זה הוא.
נגמר.



נכתב בהשראת http://stage.co.il/Stories/494562
לטובת חבר ותיק