ההיא שבמראה מביטה בי, חודרת לעיניים שלי, חיה באמת.
אני רק צללית של ההיא הזו, אני לא האמיתית. היא חיה שם, בעולם
שלה, היא יודעת שאני מביטה בה והיא מצחקקת לה. ההיא מסתכלת בי
בחזרה, לעיניים, לפתע היא נעלמת ומופיעה לידי. אני מסתובבת
מהמראה והיא ממשיכה להסתכל, לפתע היא מתחילה צועדת אחריי. אני
מתחילה לרוץ והיא אחריי, באותו קצב. אני מאיצה והיא אחריי, היא
עקשנית, היא רוצה שאני אדע שהיא שם, במראה, יש לה חיים, אפשר
לראות את זה בעיניים שלה במראה, אבל העיניים שלי לא ידועות.
זאת רק היא מביטה בי עכשיו, אני עם הגב אליה, עצרתי. גם היא
עצרה.

אני עוצמת עיניים ומחכה לה, אני יודעת שהיא תבוא. היא מתחילה
לפסוע, פסיעותיה מרעידות את כל גופי, צעד אחר צעד, מרחק אין -
סופי, מטרה רחוקה, שעות של הליכה. היא מגיעה אליי, נוגעת
בכתפי. אני מסתובבת, מביטה בה. היא נועצת את עיניה הטורפות בי.
האודם בלחייה בולט, היא לא מחמיצה מגע עין איתי. היא לא מפספסת
שניה מהעיניים שלי, לפתע היא מסתכלת בידיי, בוחנת קלות את כל
גופי, איבר אחר איבר, מהרגל ועד לראש.

היא פוצה את פיה כי היא רואה שאני אמשיך לשתוק, היא שואלת אותי
על ידיי. למה הן כל - כך מיסתוריות, אני לא יודעת מה לענות לה.
אני חושבת רגע ואומרת "זאת את, לא אני". היא מחייכת קלות, היא
מתביישת, לא בכל יום פוגשים את זאת שמעבר למראה. היא מבקשת
ממני לבוא איתה, אך אני אומרת לה שאני לא יכולה, היא שייכת לשם
ואני לכאן, לא משנה מה נעשה.

היא זאת שיוצאת מהאמבטיה, לא אני, אני אשאר בתוך המראה, אחכה
לה שתחזור ותביט בי שוב עם עיני הנמר שלה. היא מביטה בי בעצבות
אמיתית והיא יודעת את מה שאני יודעת, אני לא אבוא איתה.

ההיא מהמראה מפנה כעת את גבה אליי, אני שמה יד על כתפה והיא
מזדקפת והולכת ישר, יוצאת מעולם המראה שלי בלעדיי ביגון רב.
אני חוזרת למקומי בתור ההיא שבמראה שלה ומנופפת לה לשלום, היא
מנופפת וזיקת תקווה נראית בהליכתה.

קמתי ממקומי כאשר יצאה מהחדר ותרתי אחר דבר שיעשה את העיניים
שלי כמו שלה, שאוכל לדעת שאני חיה בדיוק כמוה. הסתובבתי סביב
באמבטיה, ואז פתאום- לפתע הרגשתי שהעיניים שלי הן כמו שלה.
עיני התנשמת המחפשת אחר מזון לצוד, עיני הנמר הרעב, העיניים
שלה הפכו לשלי.

היא חזרה, מאושרת לפגוש בי שוב, רק שהפעם הייתי שונה והיא ראתה
את זה, היא הסתכלה בעיניי באותו הרעב שבו הסתכלתי על עיניה
באותו הרגע והלכה משם. היא כבר לא היא, היא אני. ואני מעולם לא
הייתי אני.