היא ידעה שזה יהיה לה
והנה שוב זה קורה לה

בוהה במים
מתעופפת ועפה לשמיים.

רוגעת, פוסעת
בתווי המים מתייפחת
מבדילה בין קץ לקץ -
עט ועט.
אוהבת את הקטש'.

ועכשיו, הגיע הרגע
למצות כל פגע
להתגבר על טעויות
ולהבין שאין דרך לחזור.

הדמות זו שעשתה ת'תמימות
הרטיבות הכל כך אופיינית למצבים כאלה.


מליחות שנוגעת בשפתיים
קמט שנמצא מעל הלחיים
חוסר תקשור עם העולם הסובב אותה,
אבל אין ברירה.

מסתכלת בעיניים מבריקות, רוצה למות.

רועדת ונחרדת
מועקת וכואבת
יושבת ושותקת

מבולבלת, מקוללת
מחפשת העברת עניין,
בסוף קמה,
מתעטפת
שמחה ומאושרת
צהלה! סימן חיים.
והנה - הם באים.

הם איתה,
אבל היא בלעדיהם
הם מחפשים שיתוף
והיא מעדיפה להתעלם
מזוייפת וצבועה
פשוט מוחקת את האהבה.

לאחר מכן מבינה
את גודל ה"מסיבה"
מתמלאת בביטחון
ודאי שלא יקרה כלל אסון,
חזון!