הייתי רוצה לפגוש אותך היום, במקום שקט ומרגיע ופשוט להיות
בלי לדאוג למה יהיה היה בלי לפחד מהחיים פשוט לחיות סוף סוף
באמת.
הייתי רוצה את האומץ שאין לי. או לפחות להפסיק לחפש אותו כל כך
הרבה.
הייתי רוצה להיות איתך קרוב קרוב תמיד, ולדעת שיש מי שאוהב
באמת.
אבל מחר עוד יום של ריצה קלה סביב סביב.
מחר עוד יום של מריבה עם היום יום, עם החיים
ועכשיו ערב, רועש בודד. מול דף שנמחק כמו שהוא נכתב
ועוד מעט לילה לבד.
ויש לי מה לומר, יש לי מה להגיד, אבל אין לי אוזן שאני חפץ
להגיד לה זאת
אין לי אוזן שיכולה להבין.
אין לי את מי לחבק ולדעת שאני לא רוצה לעזוב
אין מי שירים אותי ויחבק בלי לרחם |