בצד ישבתי,
מלקק גלידה,
ילד - גבר שכמוני,
ענק, ומכונס בעצמו.
לא הרחק, נערות מצחקקות,
הביטו עלי ברחמים.
נערות מושלמות,
כמו אלה שכולם רוצים.
"הוא רק ילד",
הן חשבו...
באותו רגע,
היא נגשה,
ונגעה בברכי.
לא נרתעתי,
דווקא הייתי סקרן,
היא הייתה שונה,
מיוחדת; פגומה.
עיננו נפגשו,
היא צחקה ואמרה:
"אין שלמות חיצונית,
רק ריקנות מושלמת". |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.