ניקוטין / ורג'יניה |
נזכר באחת שנסעתי לפגוש בכביש לבנימינה
מוציא ת'עשן מהפה,
טבעת גדולה זה הזכיר לי אותה
בחורה דיי גדולה אותי הזמינה
לבית שלה.
אנ'לא יכול שלא להסתכן
אני דיי חרמן, זה מאוד מתסכל
פתחתי כפתור, היא בטח הבינה..
האדים על השמשה, אני נמעך מתחתה
כואב לי מאוד, אני צועק לאמא
זכרונות גדולים, אנשים עוצרים ומסתכלים
זה רק אני והכונפה שלי.
מתוקה שלי, עגלגלה שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|