טפשה, את פשוט טפשה,
חושבת שהאושר נועד בשבילך.
טפשה, איך את יכולה,
להיות עד כדי כך תמימה?
טפשה, נדמה לך שאת הזמן,
אפשר להחזיר לאחור...
וגם את האושר אפשר להחזיר...
אבל את סתם טפשה,
מנסה, מנסה, ולא מתייאשת,
פעם ועוד פעם מנסה,
להשיג את האושר הנכסף,
להחזיר לעצמך את האושר שלך, את האהבה (שלו).
שוב ושוב את מנסה,
אבל את לא מבינה, לא רואה,
שאת סתם טפשה.
הרי... המערכה הוכרעה.
האושר לא נועד לך, תביני!
הוא לא מגיע לך!!!
לאנשים אחרים אולי..
לא לך... טפשה!
אהוב שלי יקר תמיד... לא, אני לא טפשה, אני פשוט מאוהבת... זה
הכל... אבל אני אתגבר... שנינו נתגבר! לחוד... אבל ביחד בלב...
נתגבר! אוהבת תמיד... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.