|
שנים היתה לידי
ולא הכרתי אותה
אפילו את מרפסת הגרניום שלה
לא ראיתי.
אבל נפתח חרך
ואחריו צוהר
ודלתות
בקרוב ייפלו קירות
וראיתי
אותה יושבת שם
בהדרה, קוראת לי
להכניס אותה.
וראיתי
את תלתליה השחורים מקיפים
את גופה
ושדיה העגולים
ומחשוף שמלתה הרכה הדקה
הדוקה
ושפתיה מלאות באדום.
עיניה צוחקות
מלגלגות בחיבה שלמה
צחוקה פרוע ולח
מחשבתה מהירה
מילותיה סכין ודבש ואורז
רטובה וחמה אפילו בשנתה.
התחלתי להביאה אלי
והיא
מפשקת לי את רגליה ולבה
או צוחקת מסובבת כתף
והיא כאן
בי.
אני הרה אותה, אפילו
נובטת בה
בקרוב נינשא
בחתונה פנימית
או לאן
שתיקח אותנו זו שננשוב. |
|
|
עת השתחררתי
הרופאים המליצו
לי ביקור יומי
בחדר השירותים
זה באמת עושה לי
טוב לראות גושים
בתוך אסלה צפים
אחר כבר קל יותר
הלחץ על המעיים
השרופים
זוזו לסטרי,
"השרוף", בנו
החורג מנישואים
הומוסקסואליים
של מאיר לסטרי,
יורד אל העם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.