|
שנים היתה לידי
ולא הכרתי אותה
אפילו את מרפסת הגרניום שלה
לא ראיתי.
אבל נפתח חרך
ואחריו צוהר
ודלתות
בקרוב ייפלו קירות
וראיתי
אותה יושבת שם
בהדרה, קוראת לי
להכניס אותה.
וראיתי
את תלתליה השחורים מקיפים
את גופה
ושדיה העגולים
ומחשוף שמלתה הרכה הדקה
הדוקה
ושפתיה מלאות באדום.
עיניה צוחקות
מלגלגות בחיבה שלמה
צחוקה פרוע ולח
מחשבתה מהירה
מילותיה סכין ודבש ואורז
רטובה וחמה אפילו בשנתה.
התחלתי להביאה אלי
והיא
מפשקת לי את רגליה ולבה
או צוחקת מסובבת כתף
והיא כאן
בי.
אני הרה אותה, אפילו
נובטת בה
בקרוב נינשא
בחתונה פנימית
או לאן
שתיקח אותנו זו שננשוב. |
|
|
סרקתי שמים,
סרקתי ארץ,
רציתי לעוף על
כנפי האהבה,
ליפול אל תהום
האכזבה,
לשחות בנהר
התקוה,
לתפס על הר
הפחד,
להיסתכל במראת
האימה,
לשתות ממעין
השיגעון,
אך יותר מכל
רציתי לחבק
אותך...
ואז מצאתי אותך
מזדיינת עם החבר
הכי טוב שלי!!! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.