גילעד שביט / חופה |
כיפה לבנה מחליקה על קרחת
בטבעת זו?
שווה פרוטה?
התקח אותה לאישה?
רוצה אני?
יכול אני לברוח?
שמיים בקשו רחמים עלי!
אמא, אבא,
הנה אתם כאן
מקודשת, מקודשת, מקודשת.
למי?
עד מתי?
אם אשכחך ירושלים...
נשיקה, אהה...
גם מאמא
עם כל הליפסטיק
מזל טוב-
בקרוב אצלך!
דוד משה ודודה חנה,
גבריאל מהכיתה,
ליאת ודורון מהצבא,
שלמה הבוס - לא המלך.
שירי,
איזה בזבוז, איזו שטות,
ברבור
ואני אפילו לא צפרדע.
עוד נשיקה
עוד חיבוק
כן מותק,
כן...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|