שרון ריניס / ולא אדע את שמך |
קשה לי שלא לאהוב אותך
כשאני אוהבת אותו
לפעמים נדמה לי
שזו עיסקת חבילה אחת.
כי נכון לעכשיו את השירים שלו
והלילות שלו
והימים
לפעמים נדמה לי
שהלב עצמו.
וקשה לי לכעוס עלייך
כי זו לא אשמתך.
את אף פעם לא מסתדרת.
מתחשק לי להכניס אותך איתנו למיטה
או להיכנס יחד איתכם
תלוי מי המספר של הרומן הזול הזה.
להראות לך איך לתת
להראות לך איך לקבל
ואיך להישאר מתחת לסדינים
אפילו שטוב לך.
לכרוך את רגליי מסביבך
ולחזק אותך אל חזי כשתבכי.
ואת תבכי.
את לא יודעת אחרת
ואחרת השירים שנכתבו עלייך
לא היו יודעים אותך.
ואז אני אחמוק לאיטי מהפוך
אשאיר אתכם חבוקים
משתדלת לא להעיר
את השקט שיצרתי.
אני יודעת שזה מיותר לומר לך
כי אכפת לך ממני
אולי עכשיו עוד פחות מתמיד
אבל כשתתעוררי וחום גופי
לא יהיה שם עבורך
שערי לא ילטף את שדייך
שפתיי לא יבואו ברוך אל עורפך
אל תדאגי לי.
אני תמיד מסתדרת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|