ג'ס אבירה וייס / עשרה כדורים |
והנה פותחת עיניים ואת עוד כאן במציאות לא שלך.
ומי לימד אותך לחיות את הבדידות, רוצה למות כדי שאיש לא יציק
לך.
ושוב נותנת גופך, רק כדי לקבל חיבוק
את אמרת זונה, אני אמרתי נואשת
ושוב את בוכה, לא מבינה
רחמים עצמיים הם לא תירוץ לעזוב.
כולם אשמים חוץ ממך, את לא יותר גם לא פחות.
אולי כשתרדי מההר שיצרת לך תראי הכל בגובה המציאות
אולי תביני שטעית בשיפוט שלך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|