שונטל כהן / אופטימי |
החדר מואר
הסדינים לבנים
והלילה נעלם
קרני השמש חודרות פנימה
מבעד לחלון
החדר נצבע בצבעי הוילון
אני מוציאה אויר
ועשן מנסה להחדיר
הסתכלתי אל מחוץ החלון
והמים הכחולים ניצנצו בצבעי יהלום
איזה מקום, איזה עולם
המקום הזה כמעט מושלם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|