|
אני זו שהייתי
בדלתות שאז סגרת
אני אולי טעיתי
בדלתות שכאן פתחת
כן , אני ראיתי
כל הכאב שבעיניים
אני הקשבתי ושמעתי
לכאב מילים שבשפתיים
הפצעים נפתחו
לאט מגלידים
מליבינו דהו
אך לעולם לא נעלמים
לכן נותרנו ככה
לא כואבים דבר
הזמן רץ הלאה
מיותר להתקע שם בעבר
אז זכור אחי שיש רק אחד כמוך
ואחת כמו אמך
יש רק אחד מאביך
ואחת כמו אחותך. |
|
|
כולם כבר מכירים
את חוק מרפי
שאומר שתמיד אבל
תמיד פרוסה
מרוחה - כשהיא
נופלת, תמיד היא
נופלת על הצד
המרוח,
יש לי פיתרון,
או להעיף את
הפרוסה ורק אז
כשהיא על הריצפה
למרוח אותה,
או למרוח את כל
הריצפה, ואז
פשוט לזרוק
פרוסות לחם!
שאול מהמוסד,
בהצעה לשיפור
התרבות
הקולינרית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.