|
אני אהבתי אותם כילדים
היתה בהם תמימות שתמיד נשארת
אהבתי את הציחקוקים
חלום על ארץ נהדרת
אהבתי את הקול
שגם לי להעריץ
כל מה ששמעתי
והבנתי להצחיק
הימים שהתגלגלו
בצחוק שנופל
הם אותם ימים שחזרו
למבט קר ואפל
כי לא אהבתי
השינויים שחלו
לא הבנתי
זכרונות שדהו
לתוך עבר רחוק
יחד עם שאר האכזבות
גם את זה השארתי מאחור
בחדר חשוך תקוות
עכשיו נותרו רק המבטים בעיניים
מבטים של שאלה
מסתכלים עלי ושואלים
מה קר בך ילדה?
זה לא החיים
זה אתם שהרסתם
הפכתם אותי לרחוקה
ואתם רק נפגעתם |
|
|
אני מתאר לעצמי
שהיה מאוד קשה
לחיות בגטו, בלי
כדורגל כל שבת.
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.