[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








15 בינואר
היום יש לי יום הולדת.
אין לי שום מושג בן כמה אני. הפסקתי לחגוג לפני כמה שנים.
זה נעשה די טיפשי לחגוג יום הולדת בלי עוגה ובלי מתנות.
חוץ מזה זהו גם יום השנה לבואי לכוכב המסריח הזה. בדיוק היום
לפני 25 שנה הגעתי.
מוזר שדווקא את המספר הזה אני זוכר ובן כמה הייתי אז אני לא
זוכר.
אני זוכר את היום ההוא במדויק כאילו הוא היה אתמול.
זה היה יום האולטימטום. האנושות עמדה בפני האפשרות לאסון כבד.
מי יודע מה מסוגל לעשות מטורף אחד עם אלפי טילים ופצצות
גרעיניות. כל המדינה היתה בפאניקה. כבר זמן מה לפני כן חולקו
כל מיני אביזרי הגנה כגון מסכות גאז וציודי מגן, אבל לי היה
ברור שלא יעזרו בכלום. כולם ידעו את זה אבל אני היחיד שטרחתי
לעשות משהו בנידון. כשמכתבי למערכת העיתון לא נענו לא נשארה לי
ברירה. הייתי רץ ברחובות וצועק "סוף העולם הגיע. סוף העולם
הגיע" עד שהיו מתחילים לזרוק עלי כל מיני דברים חדים או כבדים.
אז הייתי אוסף את הדברים ומכניס אותם לבונקר הסודי שלי שמתחת
לבית.
לפעמים גם היה אוכל.

יום אחד דופק על הדלת שלי ברנש מפוקפק וטוען שיש לו את הפתרון
לכל בעיותיי. הוא טען שהוא משתייך לקבוצה קטנה של מדענים ממכון
וייצמן והם מחפשים שפן ניסיונות אידיוט שיסכים לעלות על גרוטאה
מקרטעת ולנסוע 50 מיליון ק"מ אל כוכב מסריח וחם. כמובן שהוא
ניסח את זה קצת אחרת. הנוסח שלו היה שהם מחפשים אדם אמיץ
שיסכים לנסות את חללית המילוט שבנו, וכי אדם זה יזכה לתהילה
רבה כשיחזור לכדור הארץ.
מיותר לציין שטרקתי לו את הדלת בפרצוף.
למחרת - שוב דפיקה על הדלת. שוב אותו ברנש. שוב טריקה בפרצוף.
כך עברו מספר ימים של דפיקות וטריקות, עד שיום אחד, בהיותי
עייף מהריצות והצריחות הרבות שביצעתי באותו יום ומכובד החפצים
שנשאתי הביתה, הסכמתי לשמוע את שאר דבריו. התברר לי שהרעיון
בטוח לגמרי והם אפילו ניסו אותו על מספר בעלי חיים אותם הטיסו
בחללית מיניאטורית שבנו במיוחד. כששאלתי איך הגיבו בעלי החיים
השתתק האיש והודה במבוכה כי מאז לא שמעו מהם יותר אבל הוא בטוח
שהם חיים מאושרים על איזה כוכב כלשהו.
לא היה לי מה להפסיד. להישאר פה משמעותו למות ביחד עם כולם. שם
בחלל עוד יש סיכוי כלשהו.

15 בינואר היה יום השיגור. כשנודע לי על הסירוב לאולטימטום
החלטתי סופית לנסוע.
נורא התרגשתי. הקאתי 20 פעם במהלך ההמראה, 15 מתוכן עוד לפני
העלייה לחללית.
לפני צאתי הבטיחו לי המדענים לשלוח חלליות אספקה כל חודש
ולהודיע לי מתי נגמרה המלחמה כדי שאוכל לחזור.
הנסיעה היתה מאוד מהירה בשל מנוע מיוחד ש"מקפל את המרחב כמו
אוריגמי", כפי שהסביר לי בסבלנות רבה ראש הפרויקט. בסופה הגעתי
לכוכב הזה, ומאז אני תקוע כאן. כל פעם שמגיעה חללית אספקה אני
תופס את הנהג באחד מאותם רגעים נדירים בהם הוא פיכח ושואל אותו
אם המלחמה כבר נגמרה והתשובה היא תמיד "איזו מלחמה?"
נמאס לי שצוחקים עלי.
אני מקלל את היום שבו החלטתי לעזוב. נמאס לי. כשמגיעה החללית
הבאה אני עולה עליה וחוזר. לא מעניין אותי אם המלחמה נגמרה.
הכול עדיף מלהמשיך ולהתייבש על הכוכב הזה.

16 בינואר
התעוררתי למשמע שירה. פקחתי את עיני וראיתי את טיטו מסתובב
מסביבי כמו שיכור ושר בקול מזייף "יום הולדת שמח, יום הולדת
שמח, יום הולדת ללא-יודע-איך-קוראים-לו, יום הולדת שמח".
מה אגיד לכם, דמעות עמדו בעיניי. למרות הזיופים שלו ולמרות
שהמפגר טעה ביום, הדבר נגע ללבי.
"תודה" אמרתי בקול חנוק.
"אין בעד מה" אמר. לפעמים הוא יכול להיות באמת בסדר הטיטו
הזה.

17 בינואר
לפעמים הטיטו הזה יכול להיות באמת מרגיז.
היום, למשל, התעוררתי בבוקר וגיליתי שיותר ממחצית האלכוהול
שנשאר לי נעלמה.
טיטו הזה. הוא באמת היה שיכור אתמול. מתחשק לי לחנוק אותו במו
ידי, אבל כמו מחצית מהאלכוהול, גם את טיטו לא ניתן למצוא. חכה
חכה טיטו, חשבתי, כל צב בא יומו.

18 בינואר
טיטו חזר לפני כמה דקות עם הראש מורכן והזנב בין הרגלים.
הוא טוען שנחטף על ידי מפלצת גדולה עם שינים חדות שהיתה לה
חולשה מיוחדת לאלכוהול.
זה התירוץ הכי עלוב שאי פעם שמעתי. אני יודע שהוא שכב איפה
שהוא ליד הצריף ונפטר מההנג-אובר שלו. לא הגבתי אבל אני יודע
שהוא ידע שאני יודע.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"הינה ספתא'שך
יא - הומו!"





מבצע סבתא


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/6/05 21:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ב. זאפוד

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה