וענונו. עומד עטור מיקרופונים ומשלח שברי אנגלית. מניף עצמות
זרוע בכאילו-נצחון באור השמש החריף. וענונו מעורר אהדה לא
קרואה. דולה אותה. דולה עמוקות. נשמתו הדווקאית והקורבנית,
העלגת והנלעגת. התרסתו שמבלעדיה אינו. וענונו לא יוותר לעולם.
הרי ויתור יהיה אובדן חייו, פשוטו כמשמעו. אנשים רבים נהגו כך.
הוא איבד שבע-עשרה שנים בכלא, ששם הימים ארוכים עד טירוף הדעת
והשנים קצרות להתמיה. היו כאלו שנשרפו חיים בשל איזו "סכיזמה"
נהירה ליודעים בלבד של דת הנצרות. היו שנורו למוות למען מהפכת
העמלים או כנגדה. אין כל חדש. האדם הוא יצור מאמין, ישמרנו
השם, אם הוא נמצא אי-בזה. מאמין לכל דבר.