|
מנועם מבט עיניו
נסקה נפשי אל-על
במתיקות שפתיו לי נשק
והמתיק את לבי
בלהט אחז בחמודותיי,
פרם צמותיי,
אז ליטף שיערי ברוך
וגופי קרא דרור
לכל פתיונות הלב,
לכל אזיקי ההגיון
כמו בכל האהבות הראשונות,
כמו בכל האגדות המתממשות.
29/05/05 |
|
|
לא מבינה למה
הוא נפרד ממני,
אני הרי ממש
שווה, היית
צריכה לראות
לכמה חתיכים
שעצרו אותי
ברחוב אמרתי
לא!
והוא יודע את
זה! הוא היה
לידי!
(חתימה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.