עכבר בחדר
יש לי עכבר בחדר, הוא נראה לי תמים למדי. הוא אפור, ארוך ודי
רזה, רוב הזמן הוא סתם תקוע בפינה, מביט עלי בעיניים מכווצות.
לפעמים הוא מתרוצץ לאורך הקירות, לרוב זה נראה כאילו שהוא מחפש
בקדחתנות אחרי משהו ולא מוצא. משום מה הוא אף פעם לא יוצא
מתחומי החדר,  אני דואג תמיד להשאיר לו פירורים ושלוליות מים
קטנות על הרצפה. הוא נראה די מרוצה מההסדר. פעם בשבועיים אני
עושה ספונג'ה. כשאני מסיים אני תופס אותו בזנב ונותן לו טבילה
הגונה במי הסבון. בדרך כלל הוא לא מתנגד, הוא מבין שצריכים
לשמור על היגיינה. ניסיתי לאלף אותו לעשות כל מיני טריקים אבל
כל מה שהוא יודע בינתיים זה לרדוף אחרי הזנב של עצמו וגם זה רק
אם אני קושר לו אוכל לקצה של הזנב. עדיין לא הצלחתי לאתר איפה
בדיוק הוא מבלה בלילות אז בניתי לו מיטה קטנה והצבתי אותה ליד
המיטה שלי. בניתי לו גם גן שעשועים ליד המיטה עם כל מיני
חבלים, מגלשות ונדנדות קטנות, כדאי שהוא ישמור קצת על כושר ולא
רק ישן כל היום. רציתי לבנות לו עוד כל-כך הרבה דברים, כורסא,
שירותים מפוארים, אולי אפילו איזה חדרון אוכל קטן ואם הוא ממש
ירצה גם חדר כושר חדיש. אתמול בבוקר קמתי מהמיטה בחיפזון,
שכחתי לגמרי שיש לי מיטה קטנה ממש ליד... המיטה שלו נמחצה
לחלוטין וגם חלקים נרחבים מגן השעשועים נרמסו. הוא לא היה שם,
רק חזר אחרי כמה שעות והתבונן בהריסות בעיון רב. לזמן קצר נדמה
היה שהוא עוד מנסה לתקן את ההריסות, הוא נעמד על שתי רגליו
הקטנות ודחף כל מיני דברים לפנים ולאחור עם רגליו הקדמיות.
לבסוף הוא התייאש, חזר לפינת החדר, נתן בי מבט זועף ונעלם.
אחרי מספר שעות הוא ייצא מתחומי החדר לראשונה. כנראה הלך לגור
בחדר של ילד אחר, אחד שמעריך אותו מספיק בשביל לא להרוס לו את
הבית. הייתי מוכן להשבע שהוא סחב אחריו מזוודה קטנטנה.

כריש בחדר
יש לי כריש בחדר. הוא שחור וארוך ומכוער. אין לו מושג איך הוא
הגיע לשם. רוב הזמן הוא סתם תקוע בפינה, נותן בי מבטים של
התייבשות. אני דואג תמיד לזרוק לו דגיגים קטנים מהאקווריום של
אחי הגדול. פעם בשבועיים אני עושה ספונג'ה כשאני מסיים אני
שופך עליו מים. שלא יתייבש. לפעמים הוא נותן כמה קפיצות וחובט
עם סנפירו האחורי ברצפה. נתתי לו כדור מתנפח, הוא חבט בו עד
שהכדור התפוצץ. נראה לי שמשעמם לו ובעיקר יבש לו אז בניתי לו
את האקווריום הכי גדול שיכולתי, מילאתי אותו במים והעפתי את
הכריש לשם. שמתי לו בתוך האקווריום מצודה אבל היא קטנה מידי
והוא לא מצליח להכנס לתוכה, הוא רק מסתובב קדימה ואחורה ומידי
פעם נחבט בקצוות של האקווריום. ניסתי ללמד אותו טריקים, אבל כל
מה שהוא יודע זה לקפוץ ממש גבוה ולחבוט חזק עם הסנפיר האחורי
שלו, הוא כמעט שבר לי את האף ככה. אני לא כל כך מבין בכרישים
ונראה לי שהוא לא כל-כך מבין בבני אדם. יום אחד הוא נתקע עם
האף חזק מידי באחד מקירות האקווריום. הזכוכית התנפצה וכל החדר
שלי התמלא מים ושברי זכוכיות. הכריש קיפץ לכיוון הדלת. אם הוא
רצה לעזוב הוא יכל להגיד. הוא לא היה צריך לעשות את זה
בהפגנתיות שכזאת.  עברו כמה שעות עד שהרצפה התייבשה ולקחו לי
לפחות עוד איזה יומיים לאסוף את כל השברים. נתתי לכריש בקבוק
מים קטן שיהיה לו לדרך לפני שהוא עזב. אמרתי לו שאם הוא יפגוש
את העכבר שיגיד לו שאני מצטער ושלא התכוונתי להרוס את הכל ושאם
הוא יחזור אני אסדר את הכל כמו שהיה ואפילו אוסיף לו כל מיני
צעצועים וחדרים חדשים. הכריש בהה בי וקיפץ החוצה לקול חבטות
אדירות.

פיל בחדר
יש לי פיל בחדר. הוא אפור וגדול מאוד. אין לי שמץ של מושג איך
הוא הצליח אפילו לעבור בדלת. רוב הזמן הוא יושב בפינה ותופס
בערך חצי מתכולת החדר, הוא מביט בי במבט של כאב. אני נותן לו
בוטנים ומים לאכול, לפעמים אני יורד למטה ומביא לו קצת דשא
ובוץ בשביל להתפלש בו. פעם בשבועיים אני עושה ספונג'ה כשאני
מסיים אני שופך עליו את הדליים עם המים והסבון , הוא גם אוסף
לפעמים מים עם החוטם ומשפריץ לכל כיוון. זה מציף את החדר עוד
יותר מהכריש. ניסיתי ללמד אותו טריקים אבל כל דבר שכרוך בתזוזה
מרעיד לי את החדר אז בינתיים אני רק נותן לו לתפוס אותי עם
החוטם ולזרוק אותי למיטה.
כל היום הוא נמצא בערך באותה הנקודה, אין לו הרבה מרחב תמרון.
בניתי לו שרפרף קטן, לפעמים הוא מצליח לעמוד עליו, לפעמים לא.
קניתי לו כדור מתנפח, פעם הוא הצליח לעמוד עליו, עכשיו כבר אין
לו כדור. תפרתי לו מקטורן, הוא קצת קטן עליו, אבל מסתדרים. אני
מעריך שאם היה לו קצת יותר מרווח הוא היה ממש מרוצה, אבל גם
ככה זה בסדר, אנחנו מסתדרים די טוב. נראה לי שהוא יכול להשאר
פה עוד הרבה זמן. לפני כיומיים העכבר חזר, בהתחלה הפיל לא
התרגש במיוחד. אבל אתמול לפני שהלכתי לבית-הספר ראיתי אותם
תופסים איזה דיבור בצד, לא כל-כך הצלחתי להבין על מה הם
מדברים. אני רק יודע שכשחזרתי הפיל כבר לא היה שם והעכבר ישב
בפינה והביט עלי בעיניים מכווצות. הייתי מוכן להשבע שפעם היה
לי פיל בחדר.