פנס רחוב, בקצה שכונה
אורו, עמום חלש
קצת מבויש, אכול קינאה
בזר נוצץ, חדש
זה החדש, שחצן מאיר
אורו עז כחמה
בין עמודים, עצמו הכתיר
למלך השכונה.
רצה גורל, על מדרכה
ממש בקצה יישוב
הונח, הורכב, ספסל גינה
ליד פנס עצוב
ביום אחד, בקצה שכונה
ספסל, בן ספסלים
הפך להיות עד מהרה
מפגש לאוהבים.
כשזוג אוהב היה יושב
חבוק על הספסל
פנס רחוב, כמו אב אוהב
שומר מן המגדל
פתאום פנס בודד עצוב
חזר אל החיים
שנים היה גלמוד עזוב
מחוץ לעניינים.
היום אותו פנס מאיר
הפך רומנטיקן
ביום סגריר אורו מאיר
באור בוהק לבן
אך עם בואם של אוהבים
פנס מוצא סיבה
אורו הופך אור כוכבים
אורות של אהבה.
מוסר השכל בזה השיר
לכל אדם אוהב
גם הגלמוד אורו יאיר
אם רק קצת נתקרב....
ספטמבר 2001 |
