|
לצאת מעורך
לעבר האור
לשמוח גם כשלא ממש רוצים
לחנוק את מה שבוער בראש
לעצור את הדם
לחזק את השריון של המחשבות
את השריון של הרגשות
לחנוק את מה שבוער בלב
לצאת מהאור
לפעמים להבלע בחושך
לפעמים סתם להשאר בצל
מאחורי הבמה...
לעולם לא עליה. |
|
|
בואי הביתה!
אני כבר לא אומר
אף מילה!
אין לי מנוחה!
בואי הביתה!
לה לה לה לה לה
לה לה לה לה לה
אז בואי
הביתה!!!
יגאל עמיר,
מתחנן לזאת
שאהבה את התל
אביבי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.